איך הקורונה השפיעה על העסקים בישראל?

אומנם לאחרונה ניתן לחוש בסימני אופטימיות, אך משבר הקורונה עדיין פה וייקח זמן עד שנצליח להתנער מהשלכותיו הכלכליות. שכירים הוצאו לחל"ת וכלל לא יודעים אם יוחזרו למקום עבודתם, סטודנטים שמתפרנסים ממלצרות חוזרים הביתה להורים, העצמאיים מבינים ששוב הם החוליה החלשה וחברות רבות נאלצות להסתפק בפירורי תמיכה מהממשלה, ואם כל זאת לא מספיק, הרי ששירותי התעסוקה מעריכים כי גם לאחר יעבור זעם 20% מהעובדים שהוצאו לחל"ת יישארו מובטלים, וכיוון שההנחיות כל הזמן משתנות, קשה באמת לראות קדימה. עם זאת, כן ברור לכל שאנו במציאות חדשה שדורשת אורך רוח והסתגלות מחדש.

שכירים מול עצמאים

נגיף הקורונה תוקף את כולם – שכירים ועצמאיים. במה דברים אמורים?

סטטוס של שכירים

מצבם של השכירים עוד יחסית חיובי. שכירים רבים יוצאים לחל"ת שמזכה בדמי אבטלה, אם העובד נדרש להיכנס לבידוד אותם ימים נחשבים כימי מחלה, ואם מצמצמים לעובד את שעות העבודה הוא יכול לפנות לביטוח לאומי בכדי לקבל דמי אבטלה יחסיים. כמו כן, יש לציין שלא מעט עובדים שכירים פוטרו מעבודתם, ונאלצו לחפש עבודה חדשה (זאת לצד העובדה שמעסיקים רבים הקפיאו את תהליכי גיוס העובדים, כך שביקוש יש, אך היצע יש פחות).

סטטוס של עצמאיים

בימים הראשונים העצמאיים הרגישו מקופחים. מכל עבר חבריהם השכירים דיברו על יציאה לחל"ת, ואילו דיבור על מענק ייעודי עבורם טרם עלה הפרק. עם זאת, עד מהרה גם להם הושטה תמיכה. עצמאיים שההכנסות שלהם ירדו ב25% קיבלו מענק בשלוש פעימות, אם כי לעומת השכירים, הסכום שקיבלו אינו היה יחסי לסך ההשתכרות, אלא נקבעה תקרה שעבור שלל עצמאיים כלל לא שיקפה את הסכום שהתרגלו להרוויח. הסכום המרבי בפעימה הראשונה היה 6,000 ש"ח ואילו הסכום המרבי בפעימה השנייה היה 10,500 ש"ח, כאשר החישוב הסתמך על שנת 2018, עובדה שפגעה לרבים בגובה המענק. בנוסף, עצמאי שנכנס לבידוד אינו זכאי לימי מחלה, אך זהו חוסר שוויון ישן שאינו נוגע נקודתית לקורונה.

עוד ראוי לציין שלמרות הסיוע, רבים מהעצמאיים צפויים לקרוס ואף אינספור עצמאיים ושכירים נפלו בין הכיסאות, ולו כי לא החזיקו בותק הנדרש או שפתחו את העסק מאוחר מדי. עם זאת, כן יש משהו טוב שיצא מכל הסיפור והוא שעומדים להסדיר את דמי האבטלה של העצמאיים באופן קבוע.

גודל העסק

גם הקורונה מוכיחה שגודל העסק כן קובע, ופה העסקים הקטנים יוצאים מנצחים, וזאת כי הם היו הראשונים שקיבלו סיוע ואף סיוע יותר מתחשב. השורה התחתונה היא שכולם נפגעו ולא מעט עסקים נאלצו להקפיא תהליכים, לשחרר עובדים, לאכול מהחסכונות ולחשוש שמא לעולם לא יחזרו לעמוד על הרגליים.

גם כיום כאשר יש לא מעט הקלות, אין לטעות שהחזרה לשגרה תהיה חלקה, אם כי התקנות הבריאותיות מערימות קשיים ואם כי "חוזרים למשחק" פגועים כלכלית. מכאן שבתקופה זו החוכמה היא לנסות להתייעל, להתאים את השירותים למציאות החדשה ולבחון היטב את תזרים המזומנים – מתוך מטרה להוזיל עלויות ובו זמנית לשמר לקוחות.

כיצד מתמודדים?

טרם מוותרים וסוגרים את העסק יש להבין מה ניתן לקבל מהמדינה.

סיוע מהמדינה

• תשלומי ארנונה – עסקים קטנים קיבלו פטור מלא מתשלומי ארנונה עבור חודשי מרץ, אפריל ומאי, כאשר הרשות המקומית רשאית להעניק במקום זה הנחה של 25% על כל שנת 2020.
• מענקים – ניתן מענק לעסקים קטנים שמחזור המכירות נפגע משמעותית בחודשי מרץ ואפריל (מתוך מטרה לסייע בהוצאות השוטפות)
• קרנות – קיימת קרן ייעודית שמעניקה הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, עסקים שבעקבות נגיף הקורונה נקלעו לקשיים תזרימים. הקרן מיועדת לבעלי עסקים שבשנה הקודמת מחזור המכירות שלהם לא עבר את רף ה400 מיליון ש"ח.
• הלוואות – עסקים קטנים ובינוניים זכאים להלוואות בערבות המדינה לצד בטחונות נמוכים. כך למשל עסקים גדולים זכאים להלוואות שעומדות על 8% ממחזור העסקאות ועד 100 מיליון ש"ח. עם זאת, פה נציין שיש הבדל בין תנאי ההלוואה שמותאמים לעסקים קטנים לבין תנאי ההלוואה שמותאמים לעסקים גדולים. שנרחיב? בעוד שעסקים קטנים קיבלו גובה ערבות בסך 85%, הרי שהעסקים הגדולים קיבלו גובה ערבות בסך 75%.
• יחס עובד מעביד – העסקים הורשו להוציא עובדים לחל"ת לצד דמי אבטלה.
• הקלות – מנהל רשות המיסים הונחה לגלות התחשבות ככול הניתן, למשל לשנות באופן מידי את ערך המקדמות.

פנייה לבנקים

גם בגזרה של הבנקים נמצא מענה נקודתי ואף מענה חלופי. כך למשל עסקים רבים מעידים שהם כלל לא קיבלו סיוע מהמדינה ועל כן עומדים לסגור את העסק, ופה הבנק מהווה עבורם מוצא אחרון, אם כי יש לוודא שלא לוקחים הלוואה מהבנק בתנאים שלא ניתן לעמוד בהם. יש שאלות נוספות בנושא? היכנסו לאתר של בנק ישראל.

מכאן שגם אם המדינה סייעה, עדיין מדובר בטיפה בים – מדובר בקצת מדי ומאוחר מדי עבור לא מעט בעלי עסקים שרכשו מלאי ונתקעו עמו, שהשקיעו בשיווק ונותרו ללא לקוחות, שהשקיעו רבות בכדי לפדות את הרווח בחודשי האביב וגילו הנחיות שמונעות להתפרנס וכדומה. אי לכך עדיין קשה להביט קדימה – העתיד של לא מעט עסקים תלוי בכוחו של הפרט לעמוד אל מול המציאות החדשה ותלוי במהירות שבה השגרה תחזור לעצמה. כמו כן, יש הערכה שפיצוי לעסקים יעבור דרך תיקון חוק מס רכוש לפיצוי נפגעי פעולות איבה ולחימה – יש לקוות שהמדינה טרם אמרה את המילה האחרונה.

מה בנוגע לפיצויים?

ציינו שרבים קיבלו פיצויים, אך לא מעט הוגדרו כלא זכאיים, קרי חברות הפקה, מסעדות, גני אירועים ושלל עסקים שמחזור העסקאות שלהם עולה על 1.5 מיליון שקל, כך ש20% מסך העסקים נשארו בחוץ, עובדה שעלולה להוביל לתגובת שרשרת שמפילה את כולם בדרך.

האם יש מקום לאופטימיות זהירה? ובכן בימים אלו עובדים על כך שיתאפשר לקבל פיצויים דרך תיקון חוק מס רכוש. שנרחיב? המטרה היא שממש כשם שעסקים היו מפוצים לו הנזק היה נגרם כתוצאה מלחימה או מפעולת איבה, כך אותם עסקים יפוצו בעקבות הנגיף – יוכנס סעיף של נזק בעקבות מגפה. מדוע בונים על סעיף זה? כי מדובר בקופה משמעותית שעשויה לסייע לרבים, אך עד שיומצא מנגנון פיצוי ויתקבלו החלטות עסקים רבים פשוט קורסים.

התנהלות עם עובדים

העסק עוד קיים, אך העובדים כבר לא מגיעים למשרד. הם בבית בחל"ת או בבית עובדים מרחוק. כיצד מתמודדים עם כל השינויים? להלן מידע חשוב:

עובדים שהפסיקו לעבוד עקב המשבר

נאלצתם להוציא עובדים לחל"ת או אפילו לפטר אותם? ובכן יש כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם. כך למשל מוטב לדעת כיצד להתייחס לעובד מעל לגיל 60 (הוא יכול לבחור להתפטר ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לעובד שפוטר), ומוטב לדעת שעובד ששוהה בבידוד יכול לנצל ימי מחלה, שכשבוחנים את עתיד העובדים אין להפלות על סמך גזע, גיל, היריון, מין, או מעמד אישי וכדומה. עוד נציין שאם מקבלים החלטה לפטר עובד, יש לוודא שמתנהלים בצורה חומלת, מסודרת ומקצועית – לאבטח מידע, לנהוג באנושיות ולצד סך המסמכים הנדרשים. מידע מעמיק בנושא מחכה לכם כאן.

עובדים הממשיכים מהבית

מבקשים להתנהל באופן מקצועי מול עובדים מהבית? העניקו להם את סך הכלים הנחוצים ותבחנו אלו תוכנות עשויות לייעל מגוון משימות. כך למשל מערכת CRM מסייעת לנהל קשרי לקוחות בצורה מסודרת, יעילה ומקצועית ותוכנת שעון נוכחות לעובדים מסייעת לשמור על סדר – לדעת בדיוק מתי העובד התחיל את יום העבודה ואף מהו ההספק היומי שלו, עובדה שבין היתר מסייעת לסגור את הדו"ח החודשי.

ומה עם עובדים שמגיעים למקומות העבודה?

לרבים מאתנו היה קשה לחזות את היום שבו ייפתחו מחדש את המסעדות, הספריות ושלל עסקים נוספים, אך לשמחתנו אנו כן אט אט חוזרים לשגרה, אם כי לשגרה מעט שונה. מה אם כן עתה מצופה מהעובדים? שיישרו קו בהתאם ל"תו הסגול להעסקת עובדים". שנרחיב? עסק ששוהים בו יותר מ10 עובדים בזמן נתון צריך לוודא שהעובדים בריאים, שאינם נחשפו לחולה קורונה בשבוע האחרון, יש למדוד לעובדים חום, להקפיד על מרחק 2 מ', להקצות לכל עובד ציוד משלו, להנחות לשמור על היגיינה, לכבוש מסכה ואם ניתן רצוי לשבץ משמרות שבנויות מקבוצות קבועות. יש יותר מ-10 עובדים? בנוסף לנאמר גם צריך למנות ממונה לענייני קורונה, להעדיף שהעובדים יעבדו מהבית, להקפיד על מרחק בין העובדים (בהתאם לגודל החדר) ולעבוד מול ספקים קבועים.

דוגמאות לעסקים שמותר לפתוח נכון לכתיבת שורות אלה:

• מסעדות
• מספרות
• משרדי תיווך
• צימרים צמודי קרקע
• מרפאות שיניים
• משרד של עורכי דין
• דואר
• סופרים
• מוסכים
• שווקים
• מועדוני כושר
• ספריות

היערכות ליום שאחרי

אין שאלה שמדובר בתקופה סופר מאתגרת, אך יש להביט קדימה, לנצל את הזמן עבור התייעלות, לבחון לעומק האם מגיע פיצוי, מענק, או הלוואה בתנאים נוחים, לקוות שהממשלה תציע עזרה משמעותית ואף לגלות מעט יצירתיות. מה עוד? גם להיות אופטימיים אף פעם לא מזיק.