חוק המזומן

השפעת חוק המזומן על עסקים


רוב הכסף כיום נמצא בפורמט ממוחשב במחשבי הבנקים והוא לא יותר ממספר שיושב בשרת. זו עובדה שיכולה להעביר צמרמורת קלה, כל חסכונותינו עליהם עמלנו כל חיינו הם בסך הכל מקטע של מידע על מחשב מרוחק. מעט מכמות הכסף הקיימת בשוק היא בצורה של שטרות ומטבעות. לפי ההערכה, ישנם כשמונים מיליארד שקלים חדשים בשטרות בידי הציבור. הבעיה הגדולה מבחינת המדינה היא שהרבה מאותו סכום איננו מדווח לרשויות המס והוא בעצם מה שהם מגדירים 'כסף שחור'.

בשנת 2018 חוקק חוק בכנסת ישראל והוא נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2019. החוק הזה מכונה 'חוק המזומן'. מטרת החוק המוצהרת הינה לצמצם את כמות הכסף שאינו מדווח לרשויות המס. בין אם החוק הזה יצליח לעשות זאת או, כמו שרבים צופים, יכשל באופן מוחלט תוך שהוא מהווה עוד מטרד לאדם העמל – אנחנו חייבים להכירו. במאמר הזה נסקור את חוק המזומן החדש, את ההשפעות שלו על המסחר ועל חיינו וגם נבחן כמה אמצעים בשביל להימנע מהקנסות הגדולים שהוא עלול להטיל עלינו.

 

מהו חוק המזומנים וכיצד הוא משפיע על עסקאות שונות?

חוק המזומנים חוקק בכדי להעביר תשלומים ממזומן לאמצעים דיגיטליים ואחרים הניתנים למעקב כגון העברה בנקאית או סליקת כרטיסי אשראי. בהמשך נבחן את אותם אמצעים.

לשון החוק, נכון לכתיבת שורות אלו, אומרת את הדבר הבא: עסקאות עד 11,000 שקלים חדשים יכולות להתבצע כרגיל במזומן. עסקאות מעל לסכום הזה, יכולות להיות משולמות רק עד עשרה אחוז מערכן במזומן. כלומר, סכום המזומן המקסימלי הוא אחד עשר אלף שקלים חדשים.

הבלבול נוצר מכיוון שהחוק מגדיר את הסכום של 11,000 ש"ח בשביל שני משתנים שונים: האחד הוא הגבול העליון של העסקאות הפטורות מהחוק; השני הוא הסכום המקסימלי אותו ניתן לשלם כמזומן. שימו לב לעניין הזה, זה מקור להרבה בלבול שהיה יכול להיפתר אם היו מציינים שני סכומים שונים או פשוט סכום עגול.

לדוגמה:

אם רכשנו מוצר או קיבלנו שירות בסכום של 10,000 ש"ח – נוכל לשלם עליו במזומן כרגיל.

אם אותו מוצר או שירות עלו 12,000 ש"ח – נוכל לשלם אלף ומאתיים (עשרה אחוז) במזומן ואת היתר באמצעי אחר המוכר בחוק.

עסקה של 150,000 ש"ח למשל נוכל לשלם באמצעות אחד עשר אלף ש"ח (הגבול העליון של השימוש במזומן) ועוד מאה שלושים ותשע אלף ש"ח באמצעי תשלום שמוכר בחוק.

אם אתם כבר מתחילים לחשוב, כמו רבים אחרים, שניתן יהיה פשוט להוציא שתי חשבוניות – זה לא אפשרי. החוק מציין במיוחד את האיסור בפיצול חשבוניות על אותה עבודה או מוצר. יכול להיות שזה יגרום לעסקים שעד עתה היו מאחדים חשבוניות להפסיק לעשות זאת. אנחנו לא בטוחים אם זה חוקי וטרם היו תקדימים משפטיים בנושא.

 

עוד מסעיפי החוק שחשוב להכיר:

  • החוק חל גם על שכר עבודה ואוסר למעשה לשלם שכר שעולה על 11,000 ש"ח במזומן, אפילו לא עשרה אחוז מהסכום.
  • לגבי מתנות – ניתן לקבל ולתת מתנות במזומן עד חמישים אלף ש"ח. מתנות מעל לסכום זה צריכות להיות מועברות באמצעים מוכרים למעט 10%.
  • ההגבלות לעיל אינן חלות בין בני משפחה בקרבה ראשונה וגם בקרבה של סבא/ סבתא – נכד/ נכדה. זאת למעט אם יש בין קרובי המשפחה גם יחסי עובד מעביד – אז חלות עליהן ההגבלות בחוק.
  • תשלומים ודמי שכירות – גם כאן הצליח המחוקק ליצור תסבוכת שאותה ננסה לבאר. עסקאות עבור מוצר או שירות שמסופקים בפעם אחת אבל משולמות בתשלומים, נחשבות לתשלום אחד. עסקאות בהן התשלומים משלמים מוצר שנצרך באופן שוטף, כגון מנוי למועדון גולף, יחשבו כעסקאות נפרדות. כל תשלום באותן עסקאות יחשב לתשלום אחד. שכר דירה, כולל שכר דירה של שטחים עסקיים כגון חנויות, מחסנים ואחרים, גם הוא הוחרג ויחשב כתשלום אחד לכל חודש.
  • ברכישת דירה ניתן יהיה לשלם עד אחד עשר אלף ש"ח לקבלן או עד חמישים אלף ש"ח לאדם פרטי ברכישת נכס מיד שניה. בכל עסקה של רכישת נדל"ן נהיה חייבים לדווח למדינה באמצעות אתר מיוחד של רשות המיסים, על אמצעי התשלום בו בחרנו להשתמש. הדיווח יכול להיעשות עד שישה חודשים מיום העברת הנכס.

 

הפרה של החוק יכולה לגרור קנסות בסך שמגיע לעשרות אחוזים מסכום התשלום. שיעור הקנסות הולך וגדל עם הסכום ששולם במזומן מחוץ למסגרת הקבועה בחוק.

אכן, מדובר בחוק קשוח, שלהערכת רבים גם לא ישרת את מטרתו. עסקאות שאינן מדווחות ימשיכו להתקיים ומי שברשותו מזומנים עליהם הוצהר מס כחוק, פשוט יפקידם בבנק ואז ישלם באמצעי מוכר.

בואו נראה כיצד החוק הזה ישפיע על עסקים באופן יותר פרטני.

 

התמודדות עם חוק המזומן

בעלי עסקים רבים יאלצו להסתגל לחוק המזומן ולהשלכות שלו. עסקים מוצאים את עצמם בצומת בה הם גם מקבלים תשלומים מלקוחות וגם משלמים בעצמם לספקים. על כל סוג כזה של עסקה יצטרכו בעלי עסקים לוודא שהיא איננה חורגת מלשון החוק.

עסקים שלא הטמיעו שירותי תשלום דיגיטליים, יאלצו לעשות זאת. להלן האפשרויות העומדות בפניהם:

  • מעבר לשימוש נרחב בכרטיסי אשראי – עסקים קטנים רבים אינם מקבלים כרטיסי אשראי. כיום ניתן לקבל שירותי סליקת כרטיסי אשראי במחירים נוחים ובאופן שמתממשק למערכת ניהול העסק. ביצוע החיוב נעשה ישירות באותה מערכת ובמקרים רבים לא דרוש מסופון או קורא כרטיסי אשראי.
  • העברות בנקאיות – גם זהו תחום שמאד מתפתח. יותר ויותר לקוחות משתמשים בשירותי בנקאות מקוונת מאפליקציה בנייד. הבנקים הגדולים יוצאים כולם עם מוצרים מתקדמים בתחום ומאפשרים ביצוע תשלומים בצורה קלה ובטוחה. אחת המכשלות בהעברה בנקאית הייתה העיכוב בין שליחת הכסף לקבלתו. כיום ניתן להעביר כסף מחשבון לחשבון באותו היום דרך מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת). שירותי ההעברה המידית הופכים עם הזמן נגישים וזולים יותר לשימוש.
  • אפשרות נוספת לתשלום וקבלת תשלום היא באמצעות אפליקציות התשלום השונות. שלושת האפליקציות המובילות הן פייבוקס, ביט ופפר של בנק לאומי. בשביל לשלם וגם בשביל לקבל תשלום, על שני הצדדים בעסק להוריד את האפליקציה. זה יוצר עוד מעמסה על בתי עסק שעכשיו צריכים לנהל עוד אפיק תשלומים. מהצד השני האפליקציות הללו מהוות פתרון תשלום טוב מכיוון שהוא מידי ובטוח. נוסף לכך, יש לזכור שגם תשלום מזומן גורר אחריו התעסקות והוצאה בשמירתו והפקדתו.

בואו נסכם!

חוק המזומן גרר אחריו הרבה ביקורת ונראה שחלקה לפחות מוצדק. ממש לאחרונה התבשרנו שרשות המיסים השיקה מחשבון שיעזור לנו לבדוק האם התשלום שלנו עומד בלשון החוק. המחשבון אמור להימצא כאן. יש לציין שבמהלך כתיבת שורות אלו, המחשבון לא היה זמין. נקווה לתיקונו המהיר מכיוון שזה באמת יכול להיות שימושי, ביחוד למוכרים בבתי עסק.

מבחינת בעלי עסקים, החוק הזה יכול להיות הזדמנות לבחינה, ריענון והטמעה של אמצעי התשלום המקובלים בעסק. שיהיה לכם בהצלחה ופרנסה טובה!

Comments

comments