תלוש המשכורת עשוי להיראות לפעמים כמו כתב סתרים, אבל יש בו פירוט של כל התשלומים שמעסיק צריך להפריש עבור העובד השכיר שלו, כמו תשלומים לביטוח הלאומי, מס הכנסה ופנסיה. אם אתם לא מצליחים להבין מה מופרש בכל חודש מתלוש המשכורת שלכם, מי חייב בהם, כיצד מתבצעת ההפרשה, מה קורה במקרה של איחורים בתשלום ועוד – אנחנו כאן כדי להסביר, לעשות סדר ולהבהיר את אי הבהירות. בואו נתחיל!
קצת על התשלומים לביטוח לאומי
על פי חוק, חייבים בתשלומים לביטוח לאומי כל אזרח בישראל מעל גיל 18 (אלא אם ניתן לו פטור מטעם המוסד לביטוח הלאומי). כאשר התשלומים מתבצעים כסדרם הם מקנים למבוטח זכאות לרוב הקצבאות השונות. חשוב לשים לב שחלק מהתשלום נעשה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, על פיו כל אזרח צריך לשלם דמי בריאות למוסד לביטוח לאומי. אופן התשלום וכן גובה הסכום משתנה בהתאם לסטטוס של כל אדם.
אוכלוסיות היעד לתשלום ביטוח לאומי לשכירים
על פי ההגדרה, עובדים שכירים הם מועסקים מעל גיל 18 שקיימים בינם ובין המעסיק שלהם יחסי עובד-מעביד. זוהי ההגדרה הבסיסית ויש מעט שוני כשמדובר בהעסקה של בן משפחה, העסקה של עובדים מתחת גיל 18 (במקרה הזה יש להפריש תשלומים לביטוח לאומי אך הסכום לא ייגבה מהשכר של העובד) וכן כשמדובר בעובדים לאחר גיל פרישה.
תשלומי ביטוח לאומי לשכירים ושאינם שכירים
אז אמרנו שכל אזרח מגיל 18 ומעלה מחויב בתשלום לביטוח לאומי, אבל חשוב להבין שיש שוני באופן התשלום בין עובדים שכירים לבין עצמאיים.
תשלום ביטוח לאומי למי שאינו שכיר
עצמאיים ובעלי עסקים נדרשים להסדיר באופן עצמאי את התשלום לביטוח לאומי. ניתן לשלם בדואר או דרך אתר האינטרנט, וגם ניתן להגדיר הוראת קבע ולשלם מקדמות באופן חודשי. שימו לב כי התשלום נקבע בהתאם להכנסה, כך שבסוף השנה בדו״ח השנתי תתבצע התחשבנות. אם ההכנסה הייתה גבוהה יותר ממה ששולם, יש להוסיף כסף. אם שילמנו מעבר למה שצריך, נקבל זיכוי בהתאם. כמו כן, חשוב לדעת שניתן לבצע את התשלום גם דרך רואה חשבון/יועץ מס שאיתו עובדים.
תשלום ביטוח לאומי לשכיר
אצל השכירים התמונה קצת פחות מורכבת והתשלום נעשה באופן אוטומטי על ידי המעסיק בכל חודש. בתלוש השכר ניתן לראות את הניכויים לביטוח לאומי בצורה מפורטת. אם אתם שכירים ויש לכם הכנסות נוספות ממקורות אחרים, יש לבצע תיאום מס ולהסדיר גם את נושא התשלום לביטוח לאומי (בין אם מדובר בתלוש משכורת נוסף או בהכנסה כעצמאי לצד ההכנסה כשכיר).
שלבי ההליך בתשלום לביטוח לאומי
בואו נכיר את השלבים השונים לתשלום במקרה של שכירים:
- מדי חודש, מי שאמון על הנהלת החשבונות בחברה אחראי לחשב את סכומי תשלום הביטוח והסכום הנדרש לתשלום בהתאם לשכר של כל עובד.
- חלק מהסכום מנוכה מתוך השכר של העובד וחלק ממנו מופרש על חשבון המעסיק (בדומה לפנסיה).
- לאחר ניכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, מחויב המעסיק להעביר אותם למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש. אם הכסף לא מועבר בתוך שלושים יום, הדבר ייחשב להלנת שכר שהיא בגדר עבירה פלילית וחושפת את המעסיק לקנסות ואפילו לתקופת מאסר.
חשוב לדעת כי עובד שמעסיקו לא שילם עבורו את דמי הביטוח לא מבוטח בביטוח לאומי, ובהמשך המעסיק יחויב בקנסות והצמדה על כל התקופות בהן לא שילם במועד.
חישוב תשלום ביטוח לאומי שכיר
במקרה של שכירים, אין צורך לחשב מפני שהאחראים על ניהול החשבונות בחברה עושים זאת בעצמם. עם זאת, חשוב להכיר את אופן החישוב וכך נוכל לבדוק אם הניכויים שהתבצעו נעשו על פי חוק.
- על חלק השכר עד 60 אחוזים מהשכר הממוצע (6,331 ₪ נכון ל-2022) נשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.40 אחוזים ודמי ביטוח בריאות בשיעור 3.10 אחוזים.
- על חלק השכר מעל ל-60 אחוזים מהשכר הממוצע ועד להכנה המרבית החייבת בדמי ביטוח (45,075 נכון ל-2022) נשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור 7 אחוזים ודמי ביטוח בריאות בשיעור 5 אחוזים.
שימו לב – החישוב נעשה מתוך שכר הברוטו לפני ניכויים.
כמה עובד משלם בעצמו?
עד 60 אחוזים מהשכר הממוצע, יפריש העובד 3.5 אחוזים מתוך 7.05 אחוזים משכר הברוטו. על חלק השכר שמעל 60 אחוזים מהשכר הממוצע יפריש העובד 12 אחוזים מתוך 19.6 אחוז סך הכל מתוך שכר הברוטו. חשוב להכיר את הנתונים האלו היטב ולבדוק בכל חודש, כי ההפרשה נעשית בצורה מסודרת ותקינה. שווה בהחלט להיעזר במאמר איך קוראים את תלוש השכר שיעזור לכם להבין בדיוק מה צריך לבדוק ואיך להסתכל על המספרים.
כמה המעסיק משלם בעצמו?
עד 60 אחוזים מהשכר הממוצע יפריש המעסיק 3.55 אחוזים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. מעל 60 אחוזים יפריש המעסיק בסך הכל 7.6 אחוזים משכר הברוטו.
| | מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 7,122 ש"ח | מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 47,465 ש"ח | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| | מעסיק | עובד | סך הכול | מעסיק | עובד | סך הכול |
| דמי ביטוח לאומי | 3.55% | 0.4% | 3.95% | 7.6% | 7% | 14.6% |
| דמי ביטוח בריאות | – | 3.1% | 3.1% | – | 5% | 5% |
| סך הכול | 3.55% | 3.5% | 7.05% | 7.6% | 12% | 19.6% |
ההכנסה המרבית מתעדכנת לפי עליית שיעור המדד בינואר כל שנה.
פירוט שיעורי דמי הביטוח על פי סוגי העובדים והטורים בטופס 102 (דיווח על העסקת עובדים תושבי ישראל):
החל ב- 01.01.2023
מופחת | מלא | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
סך הכול | עובד | מעסיק | סך הכול | עובד | מעסיק | |
| טור 1 – עובד תושב/ת ישראל שמלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל פרישה | 7.05% | 3.5% | 3.55% | 19.6% | 12% | 7.6% |
טור 2 – בעל שליטה בחברת מעטים שמלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל פרישה | 7% | 3.49% | 3.51% | 19.17% | 11.79% | 7.38% |
| טור 3 – בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם תושב/ת ישראל ואינם כלולים בטור 1 ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור 2 | ||||||
אישה וגבר מעל גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שנעשו לראשונה תושב/ת ישראל מעל גיל 62 | 3.58% | 3.1% | 0.48% | 7.12% | 5% | 2.12% |
| בעל שליטה בחברת מעטים | 3.57% | 3.1% | 0.47% | 7.06% | 5% | 2.06% |
אישה וגבר מתחת לגיל פרישה שנעשו לראשונה תושב/ת ישראל מעל גיל 62 | 4.06% | 3.24% | 0.82% | 10.23% | 7.28% | 2.95% |
אישה בין גיל פרישה ל"גיל פרישה לגבר" שנעשתה לראשונה תושב/ת ישראל מעל גיל 62 | 3.67% | 3.12% | 0.55% | 7.82% | 5.35% | 2.47% |
גבר ואישה בין " גיל פרישה לגבר" ל גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שנעשו לראשונה תושבים מעל גיל 62 | 3.63% | 3.11% | 0.52% | 7.45% | 5.14% | 2.31% |
| מקבלי קצבת נכות מעבודה או נכות כללית ויש להם אישור שנתי מהביטוח הלאומי | 3.58% | 3.1% | 0.48% | 7.12% | 5% | 2.12% |
בעל שליטה בחברת מעטים | 3.57% | 3.1% | 0.47% | 7.06% | 5% | 2.06% |
אישה בין גיל פרישה ל " גיל פרישה לגבר" שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק | 6.66% | 3.38% | 3.28% | 17.19% | 10.07% | 7.12% |
| נשים וגברים בין גיל פרישה לגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק | 6.62% | 3.37% | 3.25% | 16.82% | 9.86% | 6.96% |
בעל שליטה בחברת מעטים | 6.61% | 3.37% | 3.24% | 16.76% | 9.86% | 6.9% |
| מי שטרם מלאו לו 18 שנה | 0.48% | — | 0.48% | 2.12% | — | 2.12% |
בעל שליטה בחברת מעטים | 0.47% | — | 0.47% | 2.06% | — | 2.06% |
| נשים וגברים המקבלים קצבת אזרח ותיק | 0.48% | — | 0.48% | 2.12% | — | 2.12% |
בעל שליטה בחברת מעטים | 0.47% | — | 0.47% | 2.06% | — | 2.06% |
| חייל בשירות סדיר, תורם איברים, תושב זר ממדינת אמנה | 3.95% | 0.4% | 3.55% | 14.6% | 7% | 7.6% |
בעל שליטה בחברת מעטים | 3.9% | 0.39% | 3.51% | 14.17% | 6.79% | 7.38% |
תשלום חוב ביטוח לאומי שכיר
במקרים בהם הכסף לא משולם בזמן לביטוח לאומי, יצטבר חוב לעובד. זה עשוי לקרות למשל כאשר אדם מתחיל לעבוד כשכיר ולא מדווח לביטוח לאומי (או כאשר המעסיק לא עושה זאת) על הסטטוס החדש, וכך מבחינת המוסד הוא ימשיך להיחשב כאזרח ללא מקור הכנסה, שחייב לבצע תשלום חודשי בעצמו. במקרים הללו ניתן בהחלט לסדר את החוב, ולא מתבצע כפל תשלומים אם התשלום נוכה מהשכר. כאמור, אם הכסף לא שולם על ידי המעסיק אך נוכה מהשכר, החוב שיצטבר הוא על המעביד ולא על העובד. בחלק מהמקרים, המוסד לביטוח לאומי עשוי לוותר על הקנסות ועל ריביות הפיגורים בעת תשלום חוב.
לסיכום
תשלומים לביטוח לאומי הם חובה על פי חוק בישראל, ובעת הצורך הם שיאפשרו לנו זכאות לקצבאות שונות. לכן:
- אם אתם עובדים כשכירים מזה זמן מה במקום מסוים, כדאי לבדוק מדי חודש את תלוש המשכורת ולראות כי ההפרשות שלכם מתבצעות בצורה נכונה ומסודרת.
- אם הגעתם למקום עבודה חדש, עברו על תלוש המשכורת הראשון ובדקו שהסטטוס שלכם עודכן כראוי וכי לא מצטברים על שמכם חובות מיותרים.
- אם אתם בכלל עובדים עצמאיים, חשוב לדאוג ולהסדיר את הנושא בעצמכם מראש.
וחשוב שתזכרו – קיימים מצבים שבהם שכירים שהם גם עצמאים לא צריכים לשלם ביטוח לאומי כעצמאים, מכיוון שהם אינם עונים להגדרה לאור כמות השעות השבועיות וההכנסה החודשית. בדקו זאת ואולי תוכרו כעצמאים שאינם עונים להגדרה.
