עסק חברתי הוא על פניו עסק כמו כל העסקים, הוא מוכר שירותים או מוצרים וגורף רווחים. להבדיל מעסקים אחרים, עסק חברתי מקדם וממנף מטרות חברתיות וסביבתיות.
עסקים חברתיים אינם שונים מיתר העסקים מבחינת בניית המודל הכלכלי, מאחר שגם הם זקוקים לתכנית עסקית מדויקת ומושכלת. אמנם עסק חברתי נוסד בכדי לקדם אג'נדה חברתית, אך הדבר ייעשה באמצעות כלים עסקיים, כמו גם יצירת הכנסות ורווחים. למעשה, הכנסות הארגון מאפשרות לו להמשיך להתנהל ולקדם את מטרותיו החברתיות.
איך הכול התחיל?
קשה לדבר על עסק חברתי מבלי להזכיר את ד"ר מוחמד יונוס. בשנת 1983, הקים יונוס את בנק גרמין, בנק חברתי בבנגלדש, שמטרתו הייתה להעניק הלוואות קטנות לאנשים ללא הון עצמי גבוה על מנת שיוכלו להתפתח ולהגיע לעצמאות כלכלית, עסק שלימים הפך לאחד העסקים החברתיים הגדולים ביותר בעולם. יונוס כתב ספר בנושא, "יצירת עולם ללא עוני – עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם", בו הוא מגדיר את העסק החברתי. בין מאפייני העסק שהגדיר, הוא מציין שלארגון החברתי תהיה מודעות סביבתית, העובדים בעסק ייהנו מתנאי עבודה טובים וישתכרו בהתאם לשכר המקובל בשוק. כמו כן, המשקיעים יקבלו בחזרה את סכום ההשקעה בלבד (כלומר מבלי לקבל דיבידנדים), ואילו הרווחים יוקדשו לעסק עצמו, לשיפורו ולקידום מטרותיו החברתיות.
לטענת יונוס מדובר בצורת התאגדות שתאפשר לשנות ולהיטיב עם הכלכלה הקפיטליסטית כמו גם להתגבר או לפחות לצמצם את בעיית העוני בעולם. למעשה, התיאוריה של יונוס הובילה אותו לפתח את המודל הייחודי, בו העסק מצליח לגרוף רווחים וגם לקדם עניינים חברתיים.
מאפייני העסק החברתי
כדי לבדל את העסק החברתי מעסקים רגילים, חשוב להדגיש את מאפייניו, שהרי בראשו עומדת מטרה חברתית או אג'נדה מסוימת. בדומה לעסקים רגילים, גם העסק החברתי מנהל פעילות עסקית, כלומר עליו לחשב את הוצאותיו והכנסותיו באופן המיטבי על מנת לוודא שהעסק אכן יגרוף רווחים, כמו גם לפתח אסטרטגיה שיווקית. לכן, חשוב להכיר מגוון רחב של טיפים להתייעלות העסק. מלבד זאת, הוא עשוי לפעול במגוון רחב של תחומים (חינוך, תרבות, קמעונאות וכו') ולספק את השירותים או המוצרים בתחום בו העסק עוסק.
כפי שצוין מעלה, לעסקים חברתיים צריכה להיות מודעות סביבתית, אי לכך, לא מעט עסקים חברתיים בוחרים להימנע מצריכת נייר ומעדיפים שימוש בחשבונית ירוקה, שהרי מדובר בחשבונית שאינה מודפסת על נייר ומועברת ללקוח באופן דיגיטלי. כמו כן, השכר של עובדי העסק החברתי, בדרך כלל אינו גבוה, ולצד העובדים הללו, משולבים מתנדבים שמעוניינים לסייע לעסק להתקדם ולהגשים את מטרתו החברתית. יתר על כן, כפי שצוין מעלה, רווחי החברה מוקדשים להגשמת החזון החברתי או להמשך פעילותו של העסק, אך אינם מחולקים למשקיעים (או מחולקים באופן מוגבל), כלומר המטרה החברתית נמצאת לפני המטרה העסקית, להבדיל מעסקים רגילים.
כך או כך, עסק חברתי, בדומה לעסקים אחרים, מתמודד עם מגוון אתגרים וקשיים ניהוליים, לכן חשוב לנהל ולתפעל את העסק באופן המיטבי, להיעזר בתוכנות מקצועיות לעסקים כמו גם שירותי ענן, וזאת כמובן על מנת לייעל את העסק.
ומה בישראל?
בישראל, יש לא מעט עסקים חברתיים שחלקם מעסיקים בני נוער בסיכון או אנשים בעלי צרכים מיוחדים. צורת ההתאגדות בארץ יכולה להיות כעמותות, חברה לתועלת הציבור, חברה ואגודה שיתופית. כמו כן, בהתאם להצעת החוק בנושא (אושרה בקריאה טרומית בקיץ 2017), העסקים החברתיים יאוגדו כחברה בהגדרת "חברה שהיא עסק חברתי" (עס"ח), הם כמובן יצטרכו לקדם מטרה חברתית ולהגביל את חלוקת הרווחים עד ל- 50%, כששאר הרווחים יוקדשו לקידום מטרות חברתיות. אגב, ישנם ארגונים מהמגזר השלישי, שמקימים עסקים חברתיים על מנת לממן את פעילות העמותה\ארגון מבלי להיעזר בתרומות.
עסק חברתי מאזן בין המטרה החברתית שלשמה הוקם לבין המטרה העסקית, כשהמטרה החברתית היא בראש מעייניו. עסקים חברתיים בהחלט יכולים לסייע ללא מעט אוכלוסיות מוחלשות בחברה, ולקדם תהליכים חברתיים וסביבתיים משמעותיים.