מערכת ה CRM שמובנית בתוך iCount מאפשרת גם יצירת טופסי יצירת קשר דינמיים. טפסים כאלה, הידועים גם בשם web2lead מאפשרים לבצע חיבור כמעט שקוף בין אתר האינטרנט שלך לבין מערכת ניהול הלקוחות שלך. זה אומר שכשגולש אנונימי שהוא למעשה לקוח פוטנציאלי שלך ייגש לתוך טופס יצירת קשר באתר האינטרנט שלך, הוא למעשה ימלא פרטים שכבר יקימו אותו בתור לקוח פוטנציאלי (lead) בתוך מערכת iCount שלך. אפשרות זו מאוד מקלה על האינטגרציה שבין האתר לבין מערכת ניהול קשרי הלקוחות ולבסוף גם למערכת הנהלת החשבונות שלך.
טופס צור קשר – הסוגים השונים
ישנם סוגים שונים של טפסי יצירת קשר ולכל אחד מהסוגים האלה שימושים שונים. הפשוטים ביותר הם טפסים שרק מאפשרים ללקוח להזין שם וטלפון ליצירת קשר והמורכבים יותר הם כאלה שגם שואלים את הלקוח שאלות נוספת ומאפשרים לו להזין על עצמו ועל הפניה שלו מידע נוסף.
מערכת iCount מאפשרת לך לבנות את הטופס שלך באמצעות ממשק קל של drag & drop שלא מצריך יידע מוקדם. הקמת טופס רגיל אמורה לקחת לך פחות מדקה ובסוף התהליך המערכת תשמור את הטופס ותציג לך כמה אפשרויות לאינטגרציה של הטופס הזה עם האתר שלך. המטרה שלנו כאן היא לאפשר לך ליצור טופס כמה שיותר מהר, ולהעלות אותו לאתר בצורה הקלה ביותר.
בהמשך ההסבר כאן, נציג שתי דוגמאות: אחת ליצירה של טופס יצירת קשר פשוט והשני הליצירת טופס יצירת קשר מורכב עם אפשרויות בחירה ואינטגרציה של נתוני הטופס הזה יחד עם שדות דינמיים מתוך מערכת iCount.
טופס "פשוט" יכול להיות שימושי כאשר למעשה הליך יצירת הקשר לא מחייב אותנו לבקש מהלקוח יותר מדיי נתונים. כל מה שאנחנו צריכים בטופס יצירת הקשר זה פרטי זיהוי בסיסיים כמו שם, טלפון ומהות הפניה ואנחנו עוד לא רוצים ליצור אותו ב iCount אלא פשוט לשמור את הנתונים שלו ולראות אותם בכל רגע נתון על מנת שצוות המכירה יוכל ליצור עם הלקוח קשר – נוכל ליצור טופס בסיסי עם כותרת, מקום לשם, מקום לאימייל, מקום לטלפון ואולי אפילו מקום לטקסט חופשי.
כל מה שאנחנו צריכים בטופס יצירת הקשר זה פרטי זיהוי בסיסיים כמו שם, טלפון ומהות הפניה.
כאשר הלקוח שולח פרטים דרך הטופס שלנו הוא ישמר
נתחיל בדוגמה קלאסית.
אנחנו רוצים ליצור טופס יצירת קשר לאתר שלנו, ואנחנו רוצים שכל מי שיוצר איתנו קשר פשוט יופיע לנו בהיסטוריה של עמוד יצירת הקשר ב iCount. אנחנו עוד לא רוצים שיוצר הקשר ייכנס אוטומטית בתור לקוח למערכת iCount.
נתחיל בזה שנתן לטופס שלנו שם, נגדיר לאיזו כתובת מייל שלנו יגיעו כל הפניות ונגדיר גם את הטקסט שיוצג ללקוח לאחר שיסיים למלא את הטופס. שימו לב שמעבר לכתובת המייל שנגדיר כאן, הפרטים שהמשתמש הזה ימלא בטופס יישמרו במערכת iCount ותוכלו לשחזר אותם בכל עת.
כל שדה שנוסיף לטופס שלנו ניתן לעריכה. כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על אייקון העיפרון לעריכה בצידו השמאלי העליון של כל שדה שגררנו לטופס. ברגע שנעשה את זה ייפתח לנו משק עריכת השדה ויציע אפשרויות שונות בהתאם לסוג השדה.
שדה טקסט מאפשר לנו גם להגדיר כמה סוגים שונים של קלט כמו "טקסט", "אימייל", "טלפון" וכדומה. מומלץ להיות ספציפיים עד כמה שניתן ואם מבקשים כתובת אימייל, לבחור "אימייל" בסוג השדה.
לבסוף אין לשכוח להעלות גם כפתור לתוך הטופס כדי שלגולש תהיה אפשרות לשלוח את הטופס 🙂
הנה דוגמה לטופס המוגמר שכולל את כל הנתונים:
שימו לב! כדי שהכפתור יעבוד ויצליח לשלוח את הבקשה, חייבים לתת קלאס בהגדרות הכפתור:
אחרי שיצרת את הטופס ושמרת אותו, המערכת מייצרת לטופס שלך כתובת ייחודית שמאפשרת לך לקחת אותו ולשתול אותו בתוך האתר שלך. הכתובת הזו נקראת iFrame. העיקרון שעומד מאחורי iFrame הוא שזה כמו חלון בתוך האתר שלך שמאפשר לך להציג טופס שמגיע ממקום אחר (במקרה הזה – iCount).
ניתן לראות את הטופס שיצרת בתחתית העמוד:
לחיצה על הקישור להצגת הקוד </> תפתח חלונית שתציג את ה iFrame. יש להעתיק אותו ולשתול אותו באתר שלך לפי הנחיות שתקבל ממנהל האתר שלך.
והנה דוגמה לטופס שלנו:
כמובן שזה טופס ללא עיצוב,וללא כל שינוי מברירת המחדל שהיא מאוד בסיסית. עמודי הטפסים מאפשרים שליטה על העיצוב דרך ממשק ניהול CSS.
יצירת לידים במערכת iCount
במקרים מורכבים יותר אנחנו נרצה שכשמישהו יוצר איתנו קשר מהטופס, שייפתח אוטומטית בתור לקוח ב iCount. כדי שזה יקרה יש כמה דברים שצריך לעשות:
- קודם כל לסמן בוי את האפשרות "יצירה אוטומטית של לקוחות עבור כל lead"
- להקפיד על כמה שדות שיופיעו בטופס:
- שדה שם פרטי (עם שם fname) ושדה שם משפחה (עם שם lname)
- או שדה שם מלא (עם שם fullname)
- או שדה שם חברה (עם שם companyname)
- שדה אימייל (עם שם email)
- שדה טלפון (עם שם phone)
- שדה טלפון סלולרי (עם שם mobilephone)
- אם רוצים גם טלפון אז אפשר להקים שדה עם השם mobilephone ואם רוצים טלפון רגיל אז פשוט phone
ויותר מזה – אנחנו נרצה לבקש מהגולש עוד פרטים שייכנסו כבר לתוך השדות הדינמיים שלו בתוך כרטיס הלקוח.
ניקח למשל גן ילדים שרוצה לפרסם טופס יצירת קשר להורים שמעוניינים לרשום את הילדים שלהם לגן. מעבר לשם ההורה נרצה גם את שם הילד, מין הילד, גובה הילד, מידע לגבי אלרגיות שיש לילד, אנשי קשר למקרה חירום – ועוד. לכל הנתונים האלה יש להכין שדות דינמיים בתוך כרטיס הלקוח. לכל שדה דינמי שאנחנו פותחים אנחנו נותנים שם באנגלית וכל מה שאנחנו צריכים זה לוודא שאנחנו נותנים את אותו השם לשדות בטופס יצירת הקשר.
כדי להיות ספציפיים יותר – ניקח למשל את השדות המיוחדים של פרוח ההורים של הילד. בשדות הדינמיים של הלקוחת במערכת אנחנו נקים שני שדות דינמיים: אחד לשם האב ואחר לשם האם:
יש לשים לב במיוחד לשמות השדות: father_name ו mother_name. אלה השמות שנגדיר בטופס יצירת הקשר שלנו על מנת שיהיה סנכרון מלא בין הנתונים שהלקוח יזין בטופס יצירת הקשר ובין הפרטים שלו שיישמרו בתוך iCount.
עכשיו שיש לנו את השדות הדינמיים, נוכל להזין בתוך הטופס שלנו את השדות שאנחנו צריכים על מנת לסנכרן בין הנתונים. נוסיף לטופס שלנו שדה טקסט, ונערוך אותו. נתן לו שם ותיאור כמו שצריך ונשנה את הערך התחתון שיהיה זהה לשם השדה בשדות הדינמיים:
העברת נתונים לטופס
לפעמים אנחנו נרצה להעביר את הגולשים לטופס שבו חלק מהנתונים כבר מלאים. כך למשל אם אנחנו יודעים מה השם של הגולש אנחנו יכולים למלא אותו עבור הגולש מראש ולחסוך לו עבודה.
כדי להעביר ערכים לטופס בזמן הטעינה שלו ניתן לשלוח את הערכים האלה כחלק מה URL של הטופס, בתוך מערכת שנקרא prefill_fields.
הנה דוגמה. נניח שיש לנו טופס שזו הכתובת שלו:
והטופס הזה נראה ככה:
ונניח שאנחנו רוצים להעביר מראש ערכים אל תוך שדה המייל ואל תוך שדה "סתם עוד משהו", ניתן להעביר את הערכים בצורה כזו:
שימו לב שיש מערך שנקרא prefill_fields ויש לו שני ערכים:
- prefill_fields[just-something]
- prefill_fields[email_address]
שמות הפרמטרים לערכים הם בעצם שמות השדות. שדה המייל נקרא "email_address" ושדה "סתם משהו" נקרא "just-something".
התוצאה תהיה טופס שייראה ככה מיד כשהגולש מגיע אליו:
